"המלך חפץ בחיים"

בראש השנה, שבוע לפני שהכל השתנה,
בלב התפילות לחג,
שלוש מילים נבעו מהסידור ולא עזבו אותי עוד:
"זוכרנו לחיים, מלח חפצים בחכים".

זה לא היה רעיון,
אלא תחושה.

כאילו משהו, מבפנים,
הזכיר לי
שהחיים אף פעם לא מובנים מאליהם,
ושהבחירה צריכה להיעשות מחדש כל יום.

ואז פרצה מלחמה.
האוויר התמלא בפחד, מוות וחוסר ודאות.

ובאותם ימים, בכל בוקר,
שלוש המילים האלה חזרו אליי שוב ושוב כמו עוגן.

הם קראו לי לבחור בחיים.
כדי לבחור את הטוב.

לחיות את היום הזה כאילו היה הראשון,
וכאילו הוא האחרון.